לדלג לתוכן

טסיטסי דנגרמבגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טסיטסי דנגרמבגה
Tsitsi Dangarembga
לידה 14 בפברואר 1959 (בת 65)
Mutoko, משונאלנד מזרח פרובינציה, זימבבואה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה זימבבואה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קיימברידג', אוניברסיטת זימבבואה, Arundel School עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Nervous Conditions עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Olaf Koschke עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טסיטסי דנגרמבגהאנגלית: Tsitsi Dangarembga; נולדה ב-4 בפברואר 1959) היא סופרת, מחזאית וקולנוענית מזימבבואה. הרומן הראשון שכתבה, Nervous Conditions ‏(1988), אשר היה הרומן הראשון שנכתב באנגלית על ידי אישה שחורה מזימבבואה, נכלל ברשימת 100 ספרים ששינו את העולם.

תחילת דרכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דנגרמבגה נולדה בבולאוואיו, שברודזיה (כיום זימבבואה), ב-1959, והעבירה חלק מילדותה באנגליה.[1] היא חזרה לרודזיה בזמן התיכון, ולמדה בבית ספר מיסיונרי באומטאלי (כיום מוטארה). מאוחר יותר היא למדה רפואה באוניברסיטת קיימברידג', שם היא חוותה גזענות ובידוד ועזבה את לימודיה לאחר לאחר שלוש שנים. היא חזבה לזימבבואה כמה חודשים לפני שהמדינה הכריזה באופן רשמי על עצמאותה ב-1980.[2]

היא למדה פסיכולוגיה באוניברסיטת זימבבואה תוך כדי עבודה בתור קופירייטרית בסוכנות שיווק. אך דנגרמבגה רצתה לתעל את כישרונה בכיוונים יצירתיים יותר, והחלה לכתוב עבודות משלה: היא כתבה מחזות רבים, כולל The Lost of the Soil, ולאחר מכן הצטרפה ללהקת התיאטרון "זמבוקו". היא השתתפה בהפקה של שני מחזות, Katshaa ו- Mavambo.[1]

ב-1985, דנגרמבגה פרסמה סיפור קצר פרי עטה בשוודיה בשם "המכתב". ב-1987, היא פרסמה את המחזה She Does Not Weep בהארארה. בגיל 25, היא חוותה את הצלחתה הראשונה עם הרומן Nervous Conditions, שיצא לאור ב-1988. הוא היה הספר הראשון באנגלית מאת אישה שחורה מזימבבואה.[3] הרומן זכה בפרס מדור אפריקה של פרסי הספרות של חבר העמים הבריטי ב-1989, ומונה כאחד משנים עשר הרומנים האפריקאים הטובים בכל הזמנים.[4] במאי 2018, ה-BBC מנו את Nervous Conditions בתור אחד מ-100 הספרים אשר עיצבו את העולם. הרומן היה במקום 66 ברשימה.[5]

דנגרמבגה התייחסה לתקופה הארוכה לאחר צאת הרומן המפורסם שלה, שבו הפסיקה לכתוב: "היו שתי סיבות עיקריות שלא עבדתי על פרוזה מאז Nervous Conditions: ראשית, הספר פורסם רק לאחר שכבר פניתי לקולנוע כמדיום של יצירה; שנית, התובנה של וירג'יניה וולף שאישה צריכה £500 וחדר משלה על מנת לכתוב היא תקפה לחלוטין. אגב, אני עוברת מקום, ואני מקווה, בפעם הראשונה מאז Nervous Conditions, שיהיה לי חדר משלי. אני אנסה להתעלם מהחלק לגבי ה-500 ליש"ט."[6]

דנגרמבגה המשיך את השכלתה בברלין, באקדמיה הגרמנית לקולנוע וטלוויזיה, שם למדה בימוי והפיקה מספר סרטים, כולל סרט תיעודי לטלוויזיה הגרמנית. היא גם עשתה את הסרט Everyone's Child, אשר הוצג ברחבי העולם, כולל בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של ג'יימסון, בדבלין.

דנגרמבגה חזרה לזימבבואה עם משפחתה בשנת 2000 כדי לעבוד ב-Nuyerai Films, חברת הפקות אותו היא יסדה בהארארה. היא גם מנכ"לית אגודת הבמאיות של זימבבואה, והמנהל והמייסדת של פסטיבל סרטי הנשים של הרארה.[7] היא יסדה את פסטיבל הסרטים International Images בשנת 2002 בתגובה להתפשטות של תחרויות יופי באותה העת, כדי לספק גיוון בנרטיבים על נשים ומאת נשים.[8]

ב-2011, היא הציגה TED Talk ב-TEDx הרארה, בכותרת "השאלה שהוצגה על ידי החתול שלי".[9]

בחודש מאי 2016, היא נבחרה על ידי קרן רוקפלר מרכז בלאג'יו כעמיתה בתוכנית אמני הבית של הקרן.[10]

עבודות נבחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

Nervous Conditions ‏(1988)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומן הבכורה של דנגרמבגה האוטוביוגרפי בחלקו יצא לאור בבריטניה ב-1988 על ידי Women's Press, ושנה מאוחר יותר בארצות הברית. ספר המשך בשם The Book of Not יצא לאור ב-2006.

דנגרמבגה כתבה את התסריט לסרט Neria, אשר הפך לסרט המכניס ביותר בהיסטוריה של זימבבואה.[11] הגיבורה היא אלמנה, אשר גיסה מנצל לרעה הלכות מסורתיות כדי לשלוט בנכסיה. נריה מאבדת את רכושה ואת הילד שלה, אבל אז נעזרת בחברה שנלחמת עמה נגד משפחתו של בעלה המנוח.

Everyone's Child ‏(1996)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1996, דנגרמבגה ביימה את הסרט Everyone's Child. זהו הסרט העלילתי הראשון בבימויה של אישה זימבבואית שחורה. הסיפור עוקב אחר הגורל הטרגי של ארבעה אחים, אחרי שהוריהם מתים מאיידס. הפסקול הוא בהשתתפות שירים של מוזיקאים מהפופולריים ביותר בזימבבואה, כולל תומאס מפפומו, לאונרד ז'קאטה, ואנדי בראון.

Growing Stronger ‏(2005)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט תיעודי זה דנגרמבגה מציגה פרופילים שתי נשים זימבבואיות אמיצות החיות עם HIV. הנשים הן "מקצוות הפוכים של הסולם הסוציו-אקונומי, וחותרות תחת התפישה הסטריאוטיפית של הידבקות ב-HIV ואיידס, כשהן משתמשות בניסיון שלהן עם המחלה כפורום לחינוך הציבור והעלאת מודעותו".[12]

פרסומים נבחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • The Great Beauty Conspiracy, ‏(1994)
  • Passport to Kill, ‏(1994)
  • Schwarzmarkt, ‏(1995)
  • Everyone’s Child, ‏(1995)
  • The Puppeteer, ‏(1996)
  • Zimbabwe Birds, ‏(1998 –with Olaf Koschke)
  • On the Border, ‏(2000)
  • Hard Earth – Land Rights in Zimbabwe, ‏(2001)
  • Ivory, ‏(2001)
  • Elephant People, ‏(2002)
  • 'Mother’s Day, ‏(2004)
  • High Hopes, ‏(2004)
  • At the Water, ‏(2005)
  • Growing Stronger, ‏(2005)
  • The Sharing Day ‏(2008)
  • I Want a Wedding Dress, ‏(2010)
  • Ungochani, ‏(2010)
  • Nyami Nyami Amaji Abulozi, ‏(2011).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טסיטסי דנגרמבגה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Rubert, Steven C. (2001). Historical Dictionary of Zimbabwe. London: The Scarecrow Press. p. 74. ISBN 0810834715.
  2. ^ George, Rosemary Marangoly, et al. “An Interview with Tsitsi Dangarembga.” NOVEL: A Forum on Fiction, vol. 26, no. 3, 1993, pp. 309–319. JSTOR, JSTOR, www.jstor.org/stable/1345839.
  3. ^ "Africa's women speak out" (באנגלית בריטית). 2005-03-26.
  4. ^ "Africa's 100 Best Books of the 20th Century: An initiative of the Zimbabwe International Book Fair". Columbia University Libraries – African Studies Resources. אורכב מ-המקור ב-29 בדצמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Tsitsi Dangarembga thrilled as 'Nervous Conditions' makes it to the top 100 books". Daily News Zimbabwe.
  6. ^ "Interview with the Author" (p. 212, Nervous Conditions, Ayebia Clarke Publishing Ltd, 2004).
  7. ^ "About the Director Tsitsi Dangarembga". African Film Festival.
  8. ^ "IIFF 2018 -Aug 24th to 31st in Harare!". www.icapatrust.org. אורכב מ-המקור ב-2018-11-21. נבדק ב-2018-11-23.
  9. ^ "TEDxHarare – Tsitsi Dangarembga – The question Posed by My Cat", YouTube.
  10. ^ Wanjiru Koinange, "Announcing the Bellagio Center Residency Award Winners", Africa Centre, 11 May 2016.
  11. ^ "From Neria to Zollywood: The State of Zimbabwean Film", eZimbabwe, 7 September 2013.
  12. ^ "NYAFF Short Films: Women of Zimbabwe". Film Ref.com.
  13. ^ "30 Years After Her Acclaimed Debut, a Zimbabwean Novelist Returns to Her Heroine in a Sequel" (באנגלית). נבדק ב-2018-09-05.